שירים שהיינו משדרים אם היתה לנו הלילה תוכנית 4.3.12

 

רגע, לפני שאנחנו מתחילים השבוע… מה זה הרעש הזה ברקע? נשמע כמו טיק טוק עצבני של שעון. נשמע התגברות השאון של הספירה לאחור לקראת הפתיחה של התחנה החדשה שלנו. נשמע כמו רעש של עשרות קליקים בקבוצה החדשה שעדיין לא קמה בפייסבוק – ביבי! בבקשה אל תפציץ את איראן לפני שעולה התחנה החדשה של הקצההה!!!!1111

אז טוב, למרות שהיינו שוב נורא עסוקים בלראות את הגרסה הראשונית ביותר של האתר שלנו, מצאנו משום מה זמן לאסוף בשבילכם/ן את השירים של הרגע, שפשוט אי אפשר בלעדיהם.

קבלו פלייליסט יוטיוב (ללחוץ פליי…) ומתחת, קצת מילים כדי שיהיה מה לעשות בזמן שתקשיבו למוזיקה.

 

 

The Afghan Whigs – Debonair (live)

לפני הכל- אחת משתי הבשורות המדהימות של השבוע, שטרם התאוששנו מהן. האפגן וויגז מגיעים לישראל.פאקינ' איי .ב15 ליוני בברבי. הנה הם בהופעת הבכורה שלהם אצל קונאן אובריאן, כמעט 20 שנה אחורה. הבשורה השניה למי שעוד לא יודע/ת : גראנדדי מתאחדים.

Royal Headache – Girls

חדש, מהיר, מעוך, חבורת אוסטרלים שכנראה מתים להיות האסקר דו, ואנחנו רק מרוויחים מזה. מתוך אלבום הבכורה שלהם שיצא בקרוב בלייבל What’s Your Rupture.

 Mind Spiders – Wait For Us

נדמה שחלקו הראשון של האלבום החדש של המיינד ספיידרז (מדנטון טקסס, הפרוייקט של סולן הרכב הגראז’-פאנק המגניב The Marked Men) ממש מנסה להעלות באוב את רוחו של ג’יי ריטארד זצ”ל. למרבה הצער זה לא הולך מי יודע כמה. בחלקו השני והמוצלח למדי של האלבום הם עושים את אותה פעולה בדיוק, אבל מערבבים את מעשה הוודו שלהם בקדירת השפעות כבדה של להקת מגאזין. זה מהחלק השני.

Eux Autres – Home tonight

Eux Autres, “האחרים” בעברית, מארה”ב, הוציאו אי.פי חדש שכולו גראז’ פופ חולמני ונוגע ללב. השיר הזה במיוחד.

 Regina Spektor – All the rowboats

מוזר, ביחס אליה וגם ביחס לכל השאר, הוא הסינגל החדש של רג'ינה ספקטור. אם פעם שיר חדש מכיוונה היה מתקבל בקולות התעלפות מהצד שלנו של היער, כיום אין אלא להודות שעוד לפני שלחצנו פליי – סינגל חדש מבית רג'ינה מעורר בנו חשש מסוים. בעיקר כי אנחנו כל כך רוצים שהדבר הבא שהיא תוציא ישוב להיות הדבר האמיתי. אם השיר המוזר הזה מסמן את הבאות, מצב רציני שאפשר להפסיק לדאוג.

 Korallreven featuring Juliana Barwick – Sa Sa Samoa (Elite Gymnastics Remix)

היה אפשר לומר שתחיית ימי הרייבים של ראשית הניינטיז מיצתה את עצמה, אבל ברמיקס הזה היא מתגלה בכל תפארתה. היה אפשר לצקצק שאין הכרח בעוד מחווה לוויטני יוסטון המנוחה, אבל סיכוי לא רע שהסימפול הקטנטן הזה פה הוא המחווה המקסימה ביותר שעשו לה. הרמיקס של הצמד ממיניאפוליס, אליט ג’ימנסטיקס, לצמד השוודי קוראלרוון עושה רק טוב.

 Ornette – Crazy (Noze Remix)

הנה משהו לקראת בואו של הצמד הצרפתי נוזה להופעה/סט במסיבת הפורים המוטרפת של חרגול יחד עם הניילון, אברקסס והבלוק, שם הכל יקרה בליל חמישי הקרוב. נוזה משלבים טכנו והאוס עם מוסיקה צוענית, סווינג, ממזריות ושמחת חיים, ואם כל זה לא מספיק, הרי שלכל הקלחת הססגונית הזאת יצטרף בחמישי גם מופע האקסטרווגנזה של בורדל טוטאל. הרמיקס היפה הזה שעשו נוזה יצא ממש בסוף 2011, מה שמסביר מדוע לא הספקנו אז להשמיע אותו, ומייצג את הצד היותר עדין והלא פחות מפנק שלהם.

Grimes – Oblivion

האלבום הרביעי והחדש של גריימז, Visions, שכבר התייחסנו אליו כאן, הוא אחד התקליטים החיוביים של התקופה. מעין אינדי-פופ אלקטרוני שיש בו מן התחכום אבל עם מינימום אוואנטה. תנו מבט בקליפ הזה לסינגל החדש מתוכו, בו מתברר שגריימז הקנדית היא גם טיפוס חביב ונבוך, מה שגורם לנו להיות בעדה אפילו טיפה יותר.

 Rocket Juice & The Moon – Hey Shooter featuring Erykah Badu

אז מה חשבתם על השיר המשותף של הגורילאז, ג’יימס מרפי ואנדרה 3000? את מה שאנחנו חושבים עליו אפשר להבין, אנחנו מניחים, מזה שפשוט לא שמנו אותו כאן. ובזמן שהאוונג’רז של עולם הפופ המתקדם מחלטרים (אוקיי, אמרנו את זה) מגיע סופרגרופ אחר, שכולל בדיוק את אותו דיימון אלברן, ומשחרר שיר חדש שהוא ההיפך ממשהו שמשאיר לך טעם לא טוב בפה. “רוקט ג’וס פרום דה מון” (שנשמע קצת כמו טייק אוף על שמות הלהקות “Rocket From The Tombs” ו”Rocket From The Crypt”) כוללת אותו, את פלי מהרד הוט צ’ילי פפרז (שבניגוד לאלבומם האחרון, מדגים כפי שלא עשה זמן רב את נפלאותיו כבאסיסט), את טוני אלן (שתופף עם פלה קוטי זצ”ל וגם עם אלברן ב-The Good The Bad & The Queen) על המקצב האפרו-ביטי ואורחת אחת, אריקה באדו.

 Mouse On Mars – Chordblocker, Cinnamon Toasted

אלבום חדש ועשירי לצמד הגרמני שלא מפסיק לנסות ולהתנסות, ושיוצא בMonkeytown – לייבל של צמד גרמני אחר, שמגיע אל הבלוק ב15 במרץ: מודסלקטור. הקטע הזה, כנראה, הוא מה שהיה קורה אם שלמה גרוניך היה מנסה לעשות דאבסטפ.

 Zammuto – F U C3PO

כשיגיע היום בו רובוטים ישבו מסביב למדורה עם סיטאר ויעשו מוזיקה פסיכדלית ,השדר הזה מהעתיד הוא מה שצפוי לנו. האלבום בו הוא מופיע, שעומד לשחרר ההרכב החדש של ניק זאמוטו, חצי הצמד The Books, הוא אחד הדברים היותר יצירתיים ומרשימים של השנה.

 Willis Earl Beal – Monotony

יומיים אחרי שנעלה את תחנתנו החדשה לרשת, יצא אלבום הבכורה המסקרן של וויליס ארל ביל – זמר, גיטריסט וצייר משיקאגו. כל מה שהוא שחרר עד כה מינימליסטי לחלוטין. הוא מנגן בגיטרה אקוסטית שמוקלטת באסתטיקת לואו-פיי כמעט רעה, אולי בתקווה לעורר דז’ה-וו להקלטות הגיטרה של אל/שטן הבלוז רוברט ג’ונסון. כשהוא שר הוא עשוי להזכיר את ג’פרי לואיס, או לעשות בלוז פר אקסלאנס או ללכת בפאתי אר'נ'בי. לא ברור בינתיים מה מושך אצלו חזק יותר. הדבר הברור היחיד בינתיים הוא ש”מונוטוני” שלו פשוט קורע את הלב.

Belleruche – Stormbird

הרכב הסול הדי-ותיק ממציא את עצמו מחדש עם סאונד עדכני יותר, או במילים אחרות מכניס לאפטופ למשוואה של הFאנק. וזה עובד ממש מצוין

Ambassadeurs – Duke Red

יוצר מברייטון שנמצא עדיין בגיבוש של צליל – או שאולי הוא דווקא אוהב לשמור על גיוון – בקטע שנשמע כמו הכלאה מעניינת בין פוסט-דאבסטפ לטריפ-הופ.

Model 500 – The Messenger

אחד מסנדקי הטכנו המקוריים, חואן אטקינס, משחרר קטע חדש שנשמע כל כך רענן ורלוונטי. להשתחוות ולהוריד את הכובע.

 Recloose – Feels Like Magic feat. B. Slade

גם ריקלוס שייך למורשת הדטרויטית, כשהצטרף ללייבל פלאנט אי של קארל קרייג בסוף שנות ה90. מאז הספיק לעזוב את ארה"ב ולהתנחל בניו זילנד. הקטע החדש שלו (שמגיע גם עם רימיקס יעיל של קרל קרייג בעצמו) הוא אולי הקטע הכי יפה של מאז Dust עם ג'ו דוקי, איש Fat Freddie's Drop

Scuba – Tulips

סקובה הוא הכינוי של פול רוז, אנגלי שמתגורר בברלין, וגם מנהל את הלייבל Hotflush, אחד הלייבלים הכי חשובים בחיבור בין דאבסטפ לטכנו. באלבום האמן שלו, אחד מהאלבומים האלקטרוניים החשובים של הרגע, סקובה בוחר בסאונד האוסי עמוק עם נגיעות של אייטיז, שנשמעות כאילו הבחור צפה בהרבה סרטי אקשן סוג ז' מאותן שנים. האקשן אולי סוג ז', אבל כרפרנס מוזיקלי, זה נשמע הכי 2012.

  Sufjan Stevens – Futile Devices (Shigeto Remix)

קצת מוזר שלפרוייקט הכי אלקטרוני של סופיאן לא יצאו מליון רימיקסים – לא שהיה משהו רע בגרסאות המקוריות, להיפך. אבל תשמעו איזה דברים יפים הרימיקס הזה של שיגטו עושה למקור, שקצת חבל שהחומרים הנפלאים של סטיבנס לא נפלו בידיים של עוד מפיקים מוכשרים.

 Yuna – Live Your Life

בעולם שבו שירי פופ הם לרוב תוצאה של הנדסת קול מוגזמת, כשמגיע פתאום שיר פופ מרושל כזה, שלא מטופל בעשרות ערוצים של הכפלות ותיקוני פיץ', עם קומפרסורים ששואבים את החיים מכל שניה בשיר, התחושה היא של הצצה ליקום מקביל, שבו יש מקום בעולם גם לשירים כאלה. ואז מתחיל פרק נוסף של Glee. בכל מקרה, הנה טקסט מעניין שמדבר על מפיקי מוזיקה שהורסים את המוזיקה כי הם עובדים עליה יותר מדי

Nina Kraviz – Taxi Talk

נסיכת הדיפ האוס העכשווי מוציאה אלבום שלא יספק המנוני רחבות, וגם כנראה לא יהפוך אותה לרובין הבאה, אבל איפשהו, כשהיא נופלת בין הכסאות, היא מוצאת נקודה מעניינת בין אמביינט, להפקות ישנות של מתיו הרברט, שמאוד הולמת אותה

 

והפינה המטאלית:

Corrosion Of Conformity – The Moneychangers

אלבום ראשון מזה 7 שנים להרכב המטאלי האמריקאי, שפועל עוד מתחילת האייטיז, ועבר מאז ועד היום טרנספורמציות מוזיקליות מרתקות, אחרי שהתחיל בכלל כהרכב הארד-קור. יש משהו מאד אולד-סקול באלבום הזה, ומהאזנה להאזנה הוא מתגלה כיעיל למדי. לדוגמה -

Pallbearer – Foreigner

אין צורך להתעכב בחששות מהגדרה כמו "דום".יותר הגיוני לדמיין את תקליטיהם המוקדמים של בלאק סבאת' מתנים אהבים עם הראשונים של Low. זה באמת הגיוני – פשוט תקשיבו בעצמיכם לאלבום החדש של Pallbearer מארקנסו, שהקטע הזה מייצג אותו. אתם כבר תבינו.

 

17 תגובות לפירסום זה:

  • תודה! איזה כיף להתחיל ככה שבוע.
    אגב, שימו לב לקליפ הזה:
    Graham Coxon – What'll It Take http://youtu.be/CNTjHbwIZeE

  • הרימיקס לסופיאן סטיבנס מדהים תענוג לפתוח ככה שבוע חדש

  • מאת: קווין סנדרסון  יום ראשון, 4/03/12 בשעה 11:27

    למה כשמדובר במטאל זה אוטומטית "מיושן על גבול האנכרוניסטי" וכשזה קטע של חואן אטקינס שנשמע עתיק יומין זה "נשמע כל כך רענן ורלוונטי"? אם אתם לא אוהבים מטאל, אתם לא באמת צריכים להתייחס אליו כי זה גם לא מעניין את רוב הקהל שלכם. וגם הנטייה שלכם לדחוף את המטאל בסוף הרשימה חושפת את הסלידה האוטמטית שלכם מהז'אנר

  • הלו קווין.
    זה ממש לא "מיושן על גבול האנכרוניסטי" מכיוון שזה מטאל אלא מכיוון שכך נשמע האלבום החדש של קורוז'ן אוף קונפורמיטי, מה לעשות…
    והסיבה שהמטאל הופיע בשבועות האחרונים למטה היא מכיוון שהקטעים האלה הם באחריות אחד מאיתנו בלבד,ובפלייליסט המשותף אנחנו בוחרים לשים את הדברים ששנינו עומדים מאחוריהם.
    מותר לאחד לאהוב ולאחד לא,נכון?
    בכל מקרה- אין אפילו קטע אחד שהיה מופיע פה אלמלא היינו רוצים להשמיע אותו, כי זה לא שמישהו מכופף את ידינו לשים את החדש של קורוז'ן,אז אם זה לא היה מאהבה,זה לא היה פה בכלל.

  • מאת: קווין סנדרסון  יום ראשון, 4/03/12 בשעה 12:28

    כל מה שאני אומר זה שאם אתה מגדיר מטאל כמו זה של קורוז'ן אוף קונפורמיטי כאנרכוניסטי ולעומתו קטע בנאלי ומיושן להחריד של חואן אטקינס כקטע שצריך להוריד בפניו את הכובע אז זה יוצא לך על אוטומט,אפילו אם אתה (באמת?) אוהב מטאל.

  • זה לא על אוטומט קווין. זה לא כי אחד טכנו ואחד מטאל. זה בהתייחס לכל הקטעים בנפרד. אם הייתי כותב שקורוז'ן החדש חדשני זה היה אמין בעיניך? לא מבין על מה אתה כועס, מותר לשים פה מה שאנחנו רוצים,לא ככה? אף אחד לא מחייב אותך או אף אחד אחר להסכים עם הבחירות שלנו, וכל המטרה היא בסה"כ להמליץ על מוזיקה שמוצאת חן בעינינו.מה בדיוק לא בסדר בזה? לא נראה לי שאנחנו צריכים להוכיח את אהבתינו לז'אנר זה או אחר, במיוחד כי אנחנו אוהבים מוזיקה על רוב גווניה. היה נראה לי קצת אידיוטי לא לשים פה משהו שעבר לי במערכת כל השבוע בלי הפסקה. לא נראה לי שצריך להתנצל על זה, עדיף פשוט לשים.

  • מאת: קווין סנדרסון  יום ראשון, 4/03/12 בשעה 12:56

    לא כועס ולא מרגיש מחויב להסכים עם הבחירות, אבל נתתם פה מקום לתגובות, אז אני מגיב, נראה לי שמותר לי, לא? זה גם נראה לי לגיטימי להיות ביקורתי, או שאתה רק רוצה שכולם יסכימו אתכם ויגידו שאתם גאונים וחשובים?

    ואם היית רושם שזה חדשני זה לא היה אמין בעיניי, אבל אני פשוט חושב שאפשר להתייחס לדברים אחרים באלבום הזה והבחירה שלך לתאר אותו כאנרכוניסטי מעידה על כך שהתפיסה שלך כלפי ז'אנר שאתה כנראה אוהב היא אפולוגטית ולכן אתה מתבטא ככה, התבטאות תל אביבית טיפוסית בעיר שלאהוב מטאל זה כנראה לא מספיק מגניב. אז עכשיו אתה מוזמן לתקוף אותי בחזרה שאיך העזתי לעשות לך ולצאן מרעיתך ניתוח פסיכולוגי בגרוש ואני לא מכיר אותך , אבל אני אסכם את זה במילותיו של יאיר לפיד (רמז רמז): טוב, ביי

  • למה ככה? אני לא תוקף אותך, רק מנהל איתך דיון. לגיטימי ויותר מראוי להעביר ביקורת ואני גם מודה לך עליה. אני בטח לא חושב שאני גאון, די ההפך למעשה, וממש לא רוצה שכולם יגידו או יחשבו את זה, ובאופן כללי טוב לחטוף על הראש כל כמה זמן, בין אם אני אחשוב שמגיע לי או לא.
    לעניינינו- השיר שבעצם רציתי לשים פה הוא canyon man, אחד משני קטעי הבונוס של האלבום, שהוא שיר אדיר בעיני, אבל לא מצאתי לו אף יוטיוב או סטרים. הבחירה השניה שלי מהאלבום היתה the doom,שהוא באמת אחד היותר מורכבים ומעניינים בתקליט אבל גם לו לא מצאתי יוטיוב ומצאתי לו רק סטרים אחד,שבסוף החלטתי לוותר עליו אחרי שראיתי את הקליפ לשיר ששמתי, שהוא גם אחלה של שיר וגם אפשר לראות אותם שם וזה מצא חן בעיני.
    כל זה לא היה רלוונטי בכלל אם היתה לנו כרגע אופציה לשדר, כי אז לא היינו תלויי יוטיוב וסטרימינג נקודתיים, אלא יכולנו לשדר בדיוק את מה שהיינו רוצים כי החומרים אצלינו. וכך גם יהיה ברגע שנחזור לשידור ב1 באפריל.
    אני ממש לא אפולוגטי כשאני שם פה, כשהשמעתי (וכשאשוב להשמיע) מטאל בין שאר הדברים שאני אוהב, מה שכן, מתנצל בלי ציניות אם ביאסתי אותך או כל אחד אחר כשכתבתי ״אנכרוניסטי״ בהקשר לאלבום הזה, בכל אופן המטרה היא והיתה להמליץ ולא ההפך, ואם לא כך זה הובן, אז my bad .

  • מאת: קווין סנדרסון  יום ראשון, 4/03/12 בשעה 14:52

    יפה, תגובה לעניין. אולי בגלל שלא מצאת את השיר שרצית לשים זה מה שיצא לך לכתוב, אבל באותה מידה שציינת שהם קיימים מתחילת שנות השמונים, יכולת לציין כמה ההרכב הזה משתנה בין האלבומים ולמעשה התחיל בכלל בתור הרכב הרדקור. אם חשוב לך לקדם אותם (או את הז'אנר) אז אתה חוטא למטרה כשאתה קורא לאלבום שלהם "אנרכוניסטי" כי זה רק מנציח את התפיסה הרווחת כלפי הז'אנר הזה ובהמלצה שלך יש פגם כי כל היפסטר זב חוטם יודע ש"אנרכוניסטי" זו מילה שלילית בהקשר של מוזיקה (בשביל זה המציאו "רטרו" ו"אולד-סקול")

  • קווין, קוואמי, אני מציעה היאבקות בוץ כדי לסכם את הוויכוח.
    כיף לקרוא קצת התכתשויות בבלוג רווי החיבוקים והנישוקים הזה. (ואם כבר חיבוקים ונישוקים, תודה על המוזיקה, יפה מצדכם שאתם ממשיכים לטפל בנו גם כשאתם בחופשת לידה)
    לטעמי זו לא כל כך סוגיה של אנכרוניזם או אולדסקוליזם, מטאל זה פשוט משעמם.

  • אור ממש לא האבקות, רק דיון שיש לתת בו את הדעת וטוב שהוא עלה.
    קווין, אני כל כך מסכים איתך שברגע שאהיה מול מחשב, אעשה שינוי בטקסט. הכאה על חטא.
    Bests

  • מאת: קווין סנדרסון  יום ראשון, 4/03/12 בשעה 16:13

    תודה אור, אתה רק מחזק את הטענה שלי וברור שמטאל זה משעמם אם כל הזמן אומרים עליו שהוא "אנרכוניסטי", "ילדותי", "אלים". הרי שוגייז, אינדירוק, גראנג', ניו דיסקו ודטרויט טכנו זה שיא האוונגרד! בסצנות האלה הכל תמיד חדש ומרגש ואינטיליגנטי גם כשמדובר בפופ דלוח בתחפושת עאלק "אלטרנטיבית".
    קוואמי, תודה על ההבנה. אני בטוח שהכוונות שלך טובות, אבל אם כבר מכבסים מילים או הגדרות לפחות שיצא לבן (כלומר, שחור, בכל זאת מטאל ומטאל זה בהכרח שחור, חתולים שחוטים ושטניזם וכו').

  • מר סנדרסון מאד מעסיק אותי מה שכתבת פה היום, אני מאד שמח שהעלת את כל זה. ככל שאני חושב על זה יותר, אני חושב שהצדק עמך. כשטועים טועים, אין לי בעיה להודות בזה. חשבתי בהתחלה לשנות את הטקסט ולהראות את מה שהיה שם קודם, אבל אז נראה לי שזה עדיין יחטא למטרה. אז במקום לכבס, פשוט החלפתי. תודה.

  • כפרה עליכם!
    מתה עליכם, מתה.
    בלעדיכם אני כלום (נשבעת!)
    יאללה תחזרו כבר!!!
    (ותודה על הקליפ עם המוסיקה האיכותית.)
    :)

  • תודה על הבשורות המצוינות (למרות שיהיה קשה לי לסלוח לגראנדדי שדוקא בשנים שהייתי בסיאטל הם מצאו זמן להתפרק :) )וגם על המוזיקה המצוינת.
    הייתי שמח אם הייתם שומרים על הפורמט גם כשתחזרו לאויר (כמעט שם!). כששומעים בפעם הראשונה זה כיף לשמוע את ההסברים ולהרגיש את האוירה באולפן, אבל כששומעים בפעם החמישית עם אוזניות בעבודה זה כיף לשמוע רק את המוזיקה :)

  • http://www.youtube.com/watch?v=pSSnvQpAc2c
    רק לי זה מרגיש שרג'ינה ספקטור גנבה בהגזמה מתום יורק?

  • קווין וקוואמי, כיף לראות את הדיון שלכם. זה אפילו יותר מעניין מהסרט "שני נערות וגביע" ~_~ בכ"מ, אני פשוט בריא "ambassadeurs" כלכך מרגיש ת'סאונד הזה…

הוסף תגובה

שלח